קריני לב הזהב,
או כמו שאנחנו היינו קוראות לה קוווין (מחליפים את ה ר׳ ב-וו w), אני וקרין שירתנו יחד, ממש באותו משרד ואותו תפקיד, שתינו צלמות צבאיות שזה אומר, עושות כיף בצבא 🙂
ממש זוכרת שרק הגעת לבסיס בלונדינית מהממת עם עינים כחולות גדולות ומדהימות ואני חשבתי לעצמי ואו איזה מהממת באה להיות איתי בתפקיד סוף סוף (אחרי תקופה שהתחלפו מלא אנשים). מהמפגש הראשון התחברנו, הינו צוחקות מלא, מציקות לבניטה, שותות מלא זירו עם דוריטוס חמוץ חריף, עורכות סרטי תקופה ומתלוות לבניטה לכל מיני אירועים של המפקדה לצלם.
אני זוכרת שהייתי באה לישון אצלך וכל כך אהבתי את זה, הקיבוצניקית מהצפון שהיא בערך היחידה שישנה בבסיס הפתוח סטלה מאריס ואת רצית שאבוא אלייך לשנות אווירה או סתם כי היינו צריכות לקום ממש מוקדם ולנסוע לאנשהו. המשפחה המדהימה שלך תמיד קיבלה אותי בחיוך ואהבה, היינו יוצאות בערב למוריסון או ללוינסקי (והאמת, גם שהיינו עושות תורנויות או שבתות בבסיס היינו יוצאות להשתכר ברמת השופט). ואת תמיד דואגת לכולם, היה לך מקום לכולם בלב, בצורה שלא ראיתי אצל אף אחד. כל הזמן חושבת על האחר ולא נותנת לאף אחד לדאוג לך.
אמנם השנים עשו את שלהן, אבל תמיד היית ועדיין בלב שלי, שמחה ומודה על זה שזכיתי להיפגש איתך לפני כמה חודשים ולהגיד לך כמה אני אוהבת אותך.
הנוכחות שלך והאנרגיות שלך חסרות מאוד.
אוהבת אותך חברה שלי ♥️